בחירת מראה התשובה: רמזי תצוגה

סעיף התצוגה של יכולת קובע איך התשובה שלה נראית על המסך — והוא קובע זאת פעם אחת, לכל ערוץ שהיכולת עונה בו. זו כל הנקודה בהצהרה כאן במקום להשאיר את זה למודל: אותו כרטיס יתרה שמוצג באתר שלכם מוצג כטקסט פשוט עם כפתורי תגובה ב-WhatsApp, כי גם הווידג'ט וגם מתאמי הערוצים קוראים את אותו רמז.

חמשת הרמזים

• טקסט (Text) — משפט, כשהמספרים והתאריכים עדיין נשאבים מתבנית, אף פעם לא מוקלדים בחופשיות.
• רשימת כרטיסים (CardList) — כרטיס אחד לכל פריט. מעבר לארבע תוצאות, ווידג'ט האתר מציג זאת כרצועה הניתנת להחלקה בעצמו; זו החלטת נגישות ברמת הווידג'ט (בלי קדימה אוטומטית, בלי טיימר), לא משהו שמגדירים לפי יכולת.
• טבלה (Table) — <table> אמיתית עם כותרות אמיתיות, לכל דבר שבאמת טבלאי (צריכה יומית, טבלת תעריפים). זה קיים במיוחד כי קיר מספרים בפסקה נכשל בקורא מסך בדרך שטבלה לא נכשלת בה.
• פרטים (Detail) — רשומה בודדת שמוצגת במלואה, ליכולת שמחזירה בדיוק דבר אחד.
• אישור (Confirmation) — ליכולת כתיבה: מה עומד לקרות, מוצג לפני שזה קורה, אף פעם לא אחרי.

תבנית, תבנית פריט, ושדות מספריים

• תבנית קובעת את הצורה ברמה העליונה לתוצאה בודדת.
• תבנית פריט קובעת את צורת פריט בודד בתוך רשימה — הגדירו זאת כשהרמז הוא רשימת כרטיסים.
• שדות מספריים היא רשימת שדות הפלט שחייבים להיות מוצגים כמספרים ולא כפרוזה. הצהרה על שדה כאן היא מה שמאפשר לצינור התצוגה לשאוב אותו ישירות מהנתונים שלכם — המודל בוחר שהתבנית הזאת חלה, וכותב את המשפט סביבה, אבל הספרות עצמן אף פעם לא עוברות דרך משהו שהמודל חיבר.

טעות כאן נראית מיד

פאנל ההידור-כטיוטה ליד טופס העריכה מהדר את אותו כלי שהעוזר יקבל, בזמן אמת תוך כדי הקלדה — כך שבחירת תצוגה שלא מתאימה לשדות החוזה (למשל שם שדה מספרי שלא קיים בסכימת הפלט) מופיעה לפני השמירה, לא אחרי שתושב רואה כרטיס שבור.