עורך התפריט המהיר של הווידג'ט

התפריט המהיר הוא הדבר הראשון שתושב רואה ברגע שפותח את הווידג'ט שלכם — עוד לפני שהקליד מילה. הוא גם המסך שמפעילים עורכים הכי הרבה, כי הוא באמת דלת הכניסה.

1. פתחו עירייה ← ווידג'ט ← תפריט

תקבלו שתי חלוניות זו לצד זו: טבלה ניתנת לעריכה בצד אחד, ותצוגה מקדימה חיה בצד השני — בפלטת הצבעים של העיר שלכם, מימין לשמאל אם השפה שלכם עברית או ערבית. פתיחת תת-תפריט בכל אחת מהחלוניות פותחת אותו גם בשנייה; הן חולקות מסלול ניווט אחד, במכוון, כדי שלא תערכו רמה אחת בזמן שאתם מסתכלים על אחרת.

2. הוסיפו קיצור ובחרו את הפעולה שלו

שש פעולות זמינות, בסדר שהמוצר טוען לו: שאל (ממשיך את השיחה עם העוזר — ברירת המחדל), מאמר (מסיים את הענף בתשובת ידע שמצוירת בשיחה), זרימה, טופס, תת-תפריט, וקישור (מעביר לתושב כתובת URL). ערך מאמר מחפש רק בתוכן המאושר שלכם — מאמר בטיוטה לא מסתיים בכלום, כך שהבורר הזה לא יכול ליצור כפתור שמצייר ריק.

3. סדרו מחדש עם המקלדת, לא רק עם העכבר

לכל שורה יש כפתורי הזז-למעלה / הזז-למטה לצד גרירה, וכל הזזה מוכרזת לקורא מסך. זה לא נוחיות — רשימת סידור מחדש שמבוססת גרירה בלבד נכשלת ב-WCAG 2.2 AA ובתקן הישראלי 5568 באופן מוחלט, והמסך הזה בנוי כך שהפער הזה לא יכול להיפתח מחדש.

4. כבדו את תקרת העומק — היא מוצגת, לא רק נאכפת

תפריט מחזיק מספר מוגבל של רמות ילדים. בתחתית המגבלה הזו, האפשרות "תת-תפריט" מוצגת מנוטרלת, עם הסיבה מוצמדת לשדה — לא מתקבלת ונדחית אחרי שלוחצים. זה משקף בדיוק את המספר שהשרת אוכף (WidgetMenuEntry.MaxChildDepth), כך שכלום שאתם בונים כאן לא יכול להידחות אחר כך מסיבה שלא הוזהרתם עליה.

5. שנים-עשר קיצורים זו המגבלה לכל רמה, במכוון

תפריט מהיר קיים כדי לענות על "בשביל מה זה?" במבט אחד. תושב שגולל בין ארבעים אפשרויות במצב גרוע יותר ממי שעומד מול חלון ריק לכתיבה — וזו בדיוק הכשלה שהתפריט נבנה כדי למנוע.