בדיקת כלל לפני שמפרסמים אותו

שמירת טיוטת סט כללים היא ללא תנאי — מותר לה להיות לא שלמה, כי טיוטה היא המקום שבו חושבים בקול. פרסום הוא ההפך: הוא חסום עד שסדרה מסוימת וגלויה של תנאים מתקיימת, וכל אחד מהם מצוין ליד כפתור הפרסום עוד לפני שלוחצים עליו.

מה בעצם חוסם פרסום

• שגיאות ניתוח. אותו ניתוח רציף שרץ תוך כדי עריכת הטבלה — כלל מוצל, קונפליקט שהמדיניות המוצהרת לא יכולה לפתור.
• בדיקות שנכשלות. מקרי זהב שהצוות שלכם כתב מול סט הכללים הזה ושכבר לא עוברים.
• מרחב קלט לא מכוסה בלי ברירת מחדל. אם צירוף מסוים של עובדות לא תואם שום כלל ואין תוצאת ברירת מחדל, זה תושב ששואל שאלה ולא מקבל כלום בחזרה — וזה נתפס כאן ולא בייצור.
• תצוגת השפעה שלא הורצה. אתם חייבים להסתכל בפועל על מה השינוי הזה יעשה לפני שמותר לו לצאת לדרך, לא רק שיש לכם את האפשרות.
• סיבה מצוינת. השער הפרוצדורלי היחיד: פרסום מחייב אתכם לומר, במילים, למה.

הרצת התצוגה המקדימה

בסדנת העבודה, הריצו את הטיוטה שלכם מול קלטים אמיתיים או מייצגים לפני שאתם מפרסמים. זה אותו מהדר שהייצור רץ עליו — לעולם לא יישום נפרד שעלול לחלוק בשקט על מה שהוא — אז מה שאתם רואים כאן הוא מה שתושב היה בפועל מקבל.

קריאת ההבדל (diff)

לפני שאתם מפרסמים, הסטודיו מציג בדיוק מה השתנה מול הגרסה שהייתה חיה כשפתחתם את העמוד — איזה כלל נוסף או הוסר, איזה תא שינה תנאי, איזו תוצאה השתנתה, וכל היפוך עדיפות או הפעלה/כיבוי. זו אותה תצוגת הבדל שכרטיסיית ההיסטוריה של סדנת העבודה משתמשת בה במקום אחר, כך שמה שאתם מאשרים ברגע הפרסום מנוסח באותה שפה שהייתם משתמשים בה לסקור אותו בדיעבד.