בניית תפריטים רב-שכבתיים עם תת-תפריטים
היעד של אפשרות בתפריט הוא כל צומת בזרימה, כולל תפריט נוסף — כך שתת-תפריט הוא לא יכולת נפרדת, אלא רק לאן מפנים אפשרות אחת.
צומת תפריט לא "יודע" שום דבר על תת-תפריטים כיכולת נפרדת — כל אפשרות פשוט מציינת את היעד שלה, והיעד הזה יכול להיות צומת תפריט נוסף בדיוק כמו שהוא יכול להיות צעד "שאל" או טופס. הפנו שלוש אפשרויות לשלושה תפריטים שונים, וקיבלתם מבנה של תת-תפריטים — שום דבר במסמך עצמו לא מבדיל את זה משלוש אפשרויות שמפנות ליעדים שטוחים.
בנייה בפועל
- הוסיפו את התפריט הראשי, עם ההנחיה והאפשרויות שלו.
- הוסיפו צומת תפריט שני עבור תת-התפריט — הנחיה משלו, אפשרויות משלו.
- באפשרות בתפריט הראשי שאמורה לפתוח את תת-התפריט, קבעו את היעד שלה לצומת תת-התפריט במקום לסיום, לשאלה או לקריאה ליכולת.
- האפשרויות של תת-התפריט קובעות את היעד שלהן באותה דרך בדיוק — תפריט נוסף, טופס, העברה לנציג, כל מה שהשיחה צריכה הלאה.
איך חוזרים אחורה
אין אפשרות "חזרה" מובנית. אפשרות בתפריט היא רק תווית ויעד — אם תושב אמור להיות מסוגל לחזור לתפריט הראשי, עליכם להוסיף בעצמכם אפשרות כזו, עם יעד שמצביע בחזרה על הצומת של התפריט הראשי. דלגו על זה, ותושב שנכנס רמה אחת פנימה יישאר בלי דרך חזרה חוץ מהתחלת השיחה מחדש.
כמה עמוק ללכת
שום דבר בעורך לא מגביל את העומק — הגרף יאפשר לכם לקנן כמה רמות שתבנו. בפועל, שתי רמות נקראות בצורה נקייה גם במבנה העץ וגם בדיאגרמה; מעבר לכך, העורך בעל ארבע התצוגות (עץ, טבלה, דיאגרמה, מסמך) נעשה קשה יותר לסריקה במבט חטוף, ותושב במסך קטן מבצע יותר הקשות כדי להגיע לתשובה ממה שמבנה שטוח יותר היה דורש. אם רמה שלישית מתחילה להיראות הכרחית, שווה לבדוק אם טופס או רשימה מוזנת מיכולת יגיעו לשם מהר יותר.
תנו לתת-תפריט הנחיה תיאורית משלו, לא חזרה על ההנחיה של ההורה — "איזה סוג של בור בכביש?" נקרא לתושב אחרת לגמרי מ"עוד אפשרויות".